מדוע בית המשפט לא מתיר בדרך כלל לערוך בדיקת רקמות?

בתכנית שאלה משפטית המשודרת בערוץ 2 דן עורך דין רן רייכמן בסוגייה של בדיקת רקמות. 

ביהמ"ש המחוזי בחיפה דחה ערעור של אב לבדיקת אבהות שחושד בכך שילדיו אינו שלו, ואף הרחיק לכת ועשה בדיקה בחו"ל שהוכיחה כי הוא אכן צודק.

עם זאת, בבית המשפט בישראל לא אושר לו לעבור בדיקה שכזאת. צפו בראיון של עו"ד רן רייכמן עם עו"ד טל מירון בו הם דנים בסוגיה המשפטית של בדיקת רקמות בישראל:

פורסם בקטגוריה הסכמים, וידאו, שאלה משפטית - וידאו | עם התגים , , , , , | להגיב

לנפץ את המיתוס: יחסי האישה ובית הדין הרבני

מיתוסים רבים קיימים בקרב הציבור בכל הנוגע להליך גירושין ולדיני משפחה בעיקר בגלל שמקרים של גירושין הם מאוד נפוצים וכולם מכירים לפחות זוג אחד שהתגרש. עורך דין רן רייכמן מציין כי אחד המיתוסים השכיחים ביותר מתייחסים אל כך שעדיף לאישה לא להגיע אל בית הדין הרבני כי הוא תמיד לטובת הגבר. האם זה באמת כך?

מאת: עו"ד רן רייכמן

עו"ד רן רייכמןובכן, אותו מיתוס שכיח שגורס כי לאישה כדאי תמיד להגיש את תביעותיה לבית משפט לענייני משפחה, במיוחד בכל הנוגע למזונות, הוא מוטעה מיסודו. מסקירה של תיקי גירושין רבים לא כדאי לאישה לרכז את כל התביעות הקשורות למזונות באותה ערכאה, כלומר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. ישנם מקרים שעדיף יהיה לפצל את תביעת הגירושין לכמה תביעות ולהגישן בערכאות השונות. למשל, את מזונות האישה בבית הדין הרבני ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לזכור כי ישנה חשיבות רבה לאבחון התיק על ידי עורך דין מומחה לענייני משפחה, במיוחד לאור העובדה כי קיימת הזדמנות אחת בלבד לקבוע איזו תביעה מוגשת ולאן. לבחירת הערכאות בנושאים השונים בתביעת הגירושין יש השלכה מכרעת על התוצאות ולכן יהיה כדאי להסתייע באנשי מקצוע.

 

פורסם בקטגוריה כללי, מאמרים כלליים, מזונות | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב

עו"ד רן רייכמן: מרוץ הסמכויות והצלת התיקים האבודים

כאשר עומדים בפני הגשת תביעת גירושין מומלץ להכיר את המושג "מירוץ הסמכויות" שמתייחס אל המרכיבים השונים שבהסכם ואל השאלה באיזה ערכאה להשתמש לצורך כל מרכיב ומרכיב בנפרד – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. עו"ד רן רייכמן מציין כי גם אם הקדימו אתכם, עדיין ניתן להציל את התיקים האבודים. 

מאת: עורך דין רן רייכמן – צוות האתר

עורך דין רן רייכמןככלל, הערכאה אליה הוגשו התביעות השונות תהיה הערכאה שתוסמך לדון בנושאים שהוגשו בפניה. אך גם אם אחד מבני הזוג הקדים את השני, עדיין חשוב לאבחן על מקרה לגופו ולבדוק האם בכל זאת ניתן להעניק סמכות כלשהי לערכאה המקבילה. לדוגמא, כאשר הבעל מגיש תביעה לבית הדין הרבני, ניתן יהיה לקשור את הנושאים שקשורים למזונות, למשמורת ולרכוש לתביעה זו. לעומת זאת, האישה תצטרך להגיש 3 תביעות נפרדות לביהמ"ש למשפחה בכל אחד מהנושאים.

חשוב לציין כי גם במקרה בו הבעל הקדים והגיש תביעתו לביה"ד, עניין הסמכות אינו גמור ולא נחסמה הדרך בפני האישה. הסיבה לכך היא שעל מנת שביה"ד יקבל סמכות בנושאים השונים, הבעל צריך להוכיח שמניעיו כנים. על ידי הסתייעות בעו"ד לענייני משפחה כמו עורך דין רן רייכמן, בוחנים כל תיק בנפרד ומגבשים עבורו את הפתרון המתאים.

 

פורסם בקטגוריה מאמרים כלליים, מזונות | עם התגים , , , , , | להגיב

סוף עידן המשמורת? ביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד: "זהו מושג חלול"

סוף עידן המשמורת? בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע: מושג המשמורת הנו מושג חלול שרק מעצים הסכסוך בין ההורים. יש לנטוש מושג זה לטובת אחריות הורית משותפת.

מאת: עורך דין רן רייכמן

משמורת משותפת

עורך דין רן רייכמן – משמורת משותפת (David Castillo Dominici)

קביעה זו הגיעה בעקבות זוג הורים שהגיש באופן הדדי תביעת משמורת על הילדים המשותפים. בעקבות הקרע ביניהם שתי הבנות הלכו לגור עם האב והבן נותר עם האם. בית המשפט מצא כי שני ההורים ראויים לגדל את הילדים, וכך אף קבעו חוות הדעת של הגורמים המקצועיים.

עורך דין רן רייכמן מציין כי השופטת רותם קטלר עיאש קבעה כי המגמה החדשה הנה נטישת מושג המשמורת לטובת אחריות הורית משותפת. לדעתה הכרזה על הורה אחד כהורה משמורן נותנת לאותו הורה עדיפות על הילדים ויכולת להשפיע עליהם, כשהתוצאה היא לא פעם ניכור הורי. עוד קבע בית המשפט כי מושג המשמורת הוא מושג חלול אשר נעדר משמעות עקרונית, שכן השאלה האמיתית היא מי הוא ההורה שיכריע בעניינים מהותיים של הילדים.

ממשמורת משותפת לאחריות הורית שווה

הנושאים המהותיים (קבלת החלטות בעניין החינוך,בריאות וכיו"ב) מכוח חוק הכשרות המשפטית לא מוכרעים על ידי ההורה המשמורן, אלא על ידי שני ההורים בהיותם אפוטרופוסים משותפים ושווים על הילדים. עוד קבע בית המשפט כי העיסוק בסוגיית המשמורת היא כשלעצמה יוצרת מתח ועימות בין ההורים ומלהיטה עוד יותר את הסכסוך.

עורך דין רן רייכמן מסביר כי בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי אין עוד לעסוק במשמורת, אלא להחליף הדיבור באחריות הורית משותפת. כמו כן, בית המשפט קבע כי הילדים יהיו באחריות הורית משותפת, תוך חלוקת זמן שווה בין ההורים. פסק דין זה מאמץ למעשה את המלצות ועדת שניט, אשר המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יגדלו באופן אוטומטי אצל האם. כמו כן היא המליצה על ביטול מושב המשמורת תוך שקבעה כי המצב הטבעי הוא אחריות הורית משותפת של שני ההורים.

האם מדובר בפסק דין חריג? האם הוא ייסחוף שופטים נוספים? אין לדעת,אבל הוא בהחלט כלי מתאים להשתמש בו על ידי עורכי הדין במקרים המתאימים.

פורסם בקטגוריה גירושין, מאמרים כלליים, משמורת והסדרי ראייה | עם התגים , , , , , | להגיב

מתוך שאלה משפטית: מזונות אב במקרה של משמורת משותפת

עו"ד רן רייכמן סיפר במסגרת התכנית "שאלה משפטית" על מקרה שהגיע לביהמ"ש למשפחה בראשל"צ – זוג הורים עם שתי בנות, שהיה נתון במאבק משמורת. ביהמ"ש למשפחה פסק משמורת משותפת – במקרה זה, סכום המזונות מופחת לכדי 75% מדמי מזונות רגילים.

לדברי עו"ד רן רייכמן, האב טען שזה לא ראוי ולא צודק. הוא טען שעליו לשלם חצי מהסכום ולא 75%. הנושא הגיע לבית המשפט המחוזי בלוד, שם שלוש השופטות ראו שהיה איזון בהכנסות בין האב לאם – הן קבעו בשורה התחתונה שהאב ישלם מחצית מהמזונות – במקום 2,600 ש"ח לשתי הבנות, 1,300 ש"ח, מחצית מהמדור ומחצית מהוצאות החזקת המדור. כעת, לטענת עו"ד רייכמן, יש לבדוק אם הפסיקה בנושאים אלו תמשיך להיות אחידה.

פורסם בקטגוריה מזונות, שאלה משפטית - וידאו | עם התגים , , , , | להגיב

חשפת שבעלך בוגד בך: האם לפעול מהראש או מהבטן?

נשים רבות עלולות למצוא את עצמן במצב לא נוח בכלל, שנוחת עליהן כרעם ביום בהיר: הגבר שלו הן נשואות זנח אותן לטובת אישה אחרת, לרוב צעירה מאוד. לאחר שצברו ממון, הקימו משפחה ובנו בית יחד, מגלה האישה שבעלה מעדיף את המאהבת ולבה נשבר. לדברי עורך דין רן רייכמן, הפגיעה היא ללא ספק גדולה וכואבת, וככל שעוצמת הפגיעה גדולה, כך הרצון לנקום בבעל על מעשיו.

 

עליהן לצאת מהקשר כשהעתיד הכלכלי שלהן אינו לוט בערפל, ולכן יש לבצע מספר מעשים להבטחת העתיד הכלכלי. הנה שני טיפים שימושיים ופרקטיים בסיטואציות אלה.

טיפ ראשון – להיות מודעים למירוץ הסמכויות

זכותה של אישה לקבוע היכן לדון בנושאי המזונות, הרכוש והמשמורת – בבית המשפט לענייני משפחה עורך דין רן רייכמן - על מצבים של בגידה באישהאו בבית הדין הרבני. מומלץ להתייעץ עם עו"ד בנושא זה כדי להגיש תביעה לערכאה המתאימה באופן הנבון ביותר.

באופן כללי, לדברי עו"ד רן רייכמן, התפיסה היא שאישה תעדיף ניהול של תיק גירושין בביהמ"ש למשפחה, משום שבמקרים רבים, נפסקים בו דמי מזונות גבוהים יותר לה ולילדים. בית הדין הרבני מנגד, נוטה לטובת הגבר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גירושין, מאמרים כלליים | עם התגים , , , , , | להגיב

עו"ד רן רייכמן – המשמעות של כתובה מבחינה משפטית

בכל טקס נישואין דתי, אנו מכירים את הנוהג לתת את הכתובה לאם הכלה. אמנם לחלק מאיתנו הליך זה נראה פורמלי וטקסי, אבל יש בו משמעות לא קטנה. באופן פשטני ניתן לציין כי בכתובה, הבעל מפרט את ההתחייבויות השונות שלו כלפי אשתו: לזון אותה ולשלם לה סכומים עבור: עיקר כתובה ונדוניה, וכמובן תוספת נדוניה אם השניים יתגרשו, או כאשר הבעל מסיים את חייו.

כתובה ומשמעותה - עו"ד רן רייכמן

עורך דין רן רייכמן – כתובה ומשמעותה

עו"ד רן רייכמן מסביר שמטרת הכתובה היא להרתיע את הגבר במידה מסוימת, שכן לא יהיה לו קל לסיים את קשר הנישואין ו"לגרש" את אשתו, בשל הסכומים הגבוהים שיצטרך לשלם. בהקשר זה ראוי לציין פס"ד של בית הדין הרבני הגדול שהגביל את סכום הכתובה עד 120 אלף ש"ח, גם אם החתן ציין סכום נדיב במיוחד, המגיע אף למיליון ש"ח. הסיבה: לאחר שהתגרשו, הם היו חייבים למלא את התחייבותם ולכן נותרו חסרי רכוש.

האישה לא זכאית לסכומים נוספים על פי המשפט העברי, מלבד זכויותיה הניתנות לה דרך הכתובה. עם זאת, על פי חוק יחסי ממון, לאישה מגיע חצי משווי כלל הנכסים שלה ושל בן זוגה, למעט נכסים שהוחרגו. דהיינו, האישה יכולה לעקל את חלק הבעל ברכושם המשותף ובאופן הזה להשיג יותר מחצי הרכוש המגיע לה, מציין עו"ד רן רייכמן. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גירושין, מאמרים כלליים, נישואין | עם התגים , , , , | להגיב

עו"ד רן רייכמן: מהי אישה עגונה ומהו דינה?

המונח "אישה עגונה" מובן על ידי מרבית הציבור בהקשר של נשים מסורבות גט. לאמיתו של דבר,

מסורבת גט - רן רייכמן עו"ד

מונח זה נולד בהקשר אחר והקשרו הנוכחי הנו תוצאה של התפתחות מאוחרת יחסית. בשורות הבאות יסביר עורך דין רן רייכמן על המשמעויות השונות של אישה עגונה ומצבה מבחינת הדין הישראלי ומבחינת ההלכה היהודית.

עגונות בעבר

עו"ד רן רייכמן מסביר שבעבר, אישה עגונה נחשבה על פי רוב למי שמקום הימצאו של בעלה איננו ידוע. מקרים כאלו היו נפוצים בגלויות מסוימות, כאשר עקבותיהם של יהודים רבים אבדו ללא שוב. בעת המודרנית, יותר מצבים דומים התרחשו לאחר מלחמות או אירועים שונים על רקע ביטחוני. במילים אחרות, נשותיהם של חיילים ולעתים אף של אזרחים נעדרים נחשבו לעגונות בטרם הוכרזו הללו כחללים.

מעמד העגונות

במובן של השיח היומיומי והציבורי, נהוג לעשות שימוש במונח "עגונות" בהקשר שונה וכאשר לא מדובר בבעל שעקבותיו לא נודעו. ברוב המוחלט של המקרים, נעשה שימוש במונח זה כאשר הבעל מסרב להעניק לאשתו גט מטעמים שונים. הטעמים הללו יכולים אמנם להיות התקווה לשלום בית, אולם בדרך כלל, מניסיונו של עו"ד רן רייכמן בתחום, מדובר בצעד שנועד לסחוט ויתורים כלכליים או מתוך נקמנות גרידא.

עורך דין רן רייכמןמעמדה של העגונה נשען על שני מקורות חשובים. מצד אחד, ההלכה היהודית ובתפיסתה את האישה ואת מוסד הנישואין כמוסד חשוב במיוחד. מצד שני, הדין הישראלי ותוצאות של התפתחויות המובעות בפסקי דין שונים.

ככלל, מקובל לראות את האישה העגונה כאישה נשואה לכל דבר. על פי ההלכה, הבעל מחויב לפרנס אותה. בנוסף, אין היא יכולה להינשא לאחר כל עוד לא הותרו הנישואים באמצעות גט או באמצעים אחרים שניתן להפעיל. לטענת עו"ד רן רייכמן, אם עגונה תקיים חיים משותפים עם אדם אחר, תהיה לכך השפעה משמעותית מבחינה הלכתית, אך גם מבחינת המשפט האזרחי.

ראוי להוסיף שישנם צעדים שונים שבהם ניתן לעשות שימוש כנגד גבר המסרב להעניק לאשתו גט במשך תקופה ארוכה. בין היתר במקרים קיצוניים שכבר התרחשו ופורסמו בכלי התקשורת, ניתן להגיע עד לכדי מאסר בפועל ובהחלט ניתן לתבוע את הגבר על פי דיני הנזיקין.

פורסם בקטגוריה מאמרים כלליים, מתן גט | עם התגים , , , , , , | להגיב

השוני בהסכם גירושין עם ילדים להסכם ללא ילדים

אם בעבר היינו רגילים לראות יותר ויותר משפחות, כיום ניתן לומר כי מעמדה של המשפחה הקלאסית התערער בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. דומה שהרבה יותר קל לפרק מערכת יחסים זוגית קצרת מועד כיום. מצב זה, מציין עו"ד רן רייכמן, הביא לעלייה לא רק בקרב אחוז המתגרשים, אלא גם לעלייה בקרב המתגרשים הצעירים, כאלו שטרם הביאו ילדים לעולם. בסקירה הנוכחית נספר על השוני בין הסכם גירושין עם ילדים לבין הסכם ללא ילדים.

פשוט יותר, קל יותר

על פי רוב, גירושין בין זוג נשוי שלא הביא ילדים

מה ההבדל בין גירושים עם ובלי ילדים? - רן רייכמן (photostock)

לעולם יהיו קלים יותר, לפחות מבחינת ניסוח הסכם גירושין המקובל על שני הצדדים. עובדה זו, לדברי עו"ד רן רייכמן, נכונה בעיקר עבור זוגות צעירים וכאלו שהקשר ביניהם היה קצר יחסית. במקרים אלו, ישנם פחות נושאים לדיון.

כאשר אין צורך לעגן בהסכם את השמירה על זכויות הילדים ואת הדאגה לאינטרסים שלהם, כל מה שצריך הוא לאזן בין האינטרסים של הבעל לבין אלו של האישה בעיקר בנושאי רכוש משותף וממון.

הדומה והשונה להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גירושין, מאמרים כלליים | עם התגים , , , , , , | להגיב

מי מוסמך לדון בנישואים אזרחיים?

במסגרת הליך גירושין נידונות כמה וכמה סוגיות שיקבעו את עתיד חייהם של בני הזוג לאחר ההסכם. הסוגיות שנידונות יקבעו את סוגיית המזונות, גם של הילדים וגם של האישה, יקבעו את הסדרי הראיה וכמובן את חלוקת הרכוש. במדינת ישראל בית הדין הרבני הוא המוסמך לדון בסוגיית הגט, והיחיד שיכול לכפות על בני הזוג להתגרש. ביתר הנושאים ניתן לדון בבית המשפט לענייני משפחה.

מאת: עו"ד רן רייכמן – צוות האתר

מה קורה כאשר זוג נישא בנישואים אזרחיים?

עו"ד רן רייכמןזוגות רבים בוחרים להתחתן בנישואים אזרחיים מסיבות שונות. במקרה שזוג זה רוצה להתגרש, בית המשפט לענייני משפחה מתייחס אל דיני המשפט הבינלאומי, שאומר כי מי שנישא במדינה כלשהי בעולם, ייחשב כנשוי גם במדינות העולם האחרות. עו"ד רן רייכמן מסביר כי דבר זה תקף גם אם הזוג התחתן בדרך שונה מהארץ בה חי. על כן, בית המשפט בישראל ייתן תוקף לנישואין, על כל המשתמע מכך.

לעומת זאת, מציין עו"ד רן רייכמן, בית הדין הרבני לא יכיר בבני הזוג כנשואים אלא כספק נשואים. הגדרה זו אומרת כי אם בני הזוג ירצו להתגרש ניתן לחייב את האישה לקבל גט לחומרא, שנובע מהפטרת הבעל ממזונות.

לפיכך, למרות שבנושא של נישואים וגירושין יש במדינת ישראל שני גופים להם סמכות מקבילה, אין זה אומר כי הם מכילים את אותה מערכת חוקים. למעשה, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, פועלים בצורה שונה ומנהיגים סדרי דין שונים, גם במסגרת אותו מקרה ואותן נסיבות.

פורסם בקטגוריה נישואין | עם התגים , , , , , | להגיב