הדורות האחרונים התאפיינו בשבירה של מוסכמות רבות הנוגעות גם לחיי המשפחה. כיום אין בית הורה אחד שבהכרח יהיה מקום טוב יותר למגורי ילדיו, אין הכרח שדווקא האב ישלם את דמי המזונות לאם ואיש אינו יודע מה יהיו הטיעונים שיעלו במשפט הגירושין. אם אתם עומדים לפרק את החבילה בקרוב ופונים לשירותי עורך דין לענייני משפחה כדאי לנפץ מספר מיתוסים שהשתרשו בתרבות הישראלית ולהיות מוכנים להפתעות.
לילדים תמיד יהיה טוב יותר עם האמא
אם בדורות הקודמים החלוקה במשימות המשפחתיות הייתה ברורה מאד (האב עובד והאם נשארת כעקרת בית ומטפלת בילדים) כיום אנו רואים שינוי מהותי בתפקיד כל אחד מההורים בתא המשפחתי. לכן, ההורה שיקבע כמשמורן ראשי עשוי להיות דווקא האב ולא האם. בית המשפט בוחן פרמטרים שונים הקשורים לטובתו של כל ילד במשפחה, בוחן האם נכון לחלק את הילדים בין שני בני הזוג או לתת לאחים לגדול תחת אותה קורת גג וכן מה היכולות הרגשיות וכלכליות של כל אחד מבני הזוג על מנת לקבוע מי יוכל להוות בית טוב יותר עבור הילד.
האבא הוא משלם המזונות
השנים האחרונות בהן חלק נכבד מהנשים משתכר משכורת גבוהה יותר מבן זוגן הובילו לשינויים מהותיים בדרך בה מחושבים מזונות הילדים. משמורת משותפת עשויה להוביל לחלוקה שונה של המזונות וכן העובדה כי כיום עלות המחייה של הילדים והנושא בעול גידולם אינם בהכרח על כתפיו של הגבר. לעתים תגלו כי דווקא האם היא זו המחויבת בתשלום דמי המזונות – במיוחד כאשר עיקר המשמורת על הילדים על כתפיו של האב ומשכורתו נמוכה ממשכורתה של אשתו לשעבר.
הצדדים המעורבים ידבקו לאמת
תמיד הכרתם את הבן זוג לשעבר כאדם עם ערכים, אדם שלא יוציא מילת שקר מפיו. מפתיע לגלות אך חלק מהתיקים המגיעים לפתחו של בית הדין לענייני משפחה הופכים למלחמה של ממש. כמו במלחמה בין שני יריבים כל צד דבק בעמדתו כאשר כל האמצעים כשרים. במצב כזה, גם אם האדם עמו הייתם בזוגיות מפרה במשך שנים עשוי להפוך מאדם חיובי ואמין לאדם שפיו ולבו אינם שווים. על מנת להטות את הכף לטובתכם תאלצו להשתמש בהוכחות ממשיות לסיטואציות שונות – כאשר תמלול הקלטות ישמש ככלי העיקרי להוכחת דבריכם.
נישואין אזרחיים אפשר "לפרק" בבית דין אזרחי
רבים טועים לחשוב כי כאשר בני זוג שבחרו לוותר על שירותי בית הדין הרבני מתגרשים הערכאה בפניה יעמדו היא אזרחית בלבד. לא כך הדבר. כיום בישראל על מנת להתגרש כחוק יש לעמוד בפני בין רבני. קיימים הבדלים מספר בתהליך עצמו כמו נושאים הקשורים להסדרים הפיננסיים בין בני הזוג או, במידה ואחד מבני הזוג מעוניין לנסות להציל את הנישואין – לא בהכרח בית הדין הרבני ינסה לחייב את בן הזוג השני לנסות להגיע ל"שלום בית".
