אם בעבר היינו רגילים לראות יותר ויותר משפחות, כיום ניתן לומר כי מעמדה של המשפחה הקלאסית התערער בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט. דומה שהרבה יותר קל לפרק מערכת יחסים זוגית קצרת מועד כיום. מצב זה, מציין עו"ד רן רייכמן, הביא לעלייה לא רק בקרב אחוז המתגרשים, אלא גם לעלייה בקרב המתגרשים הצעירים, כאלו שטרם הביאו ילדים לעולם. בסקירה הנוכחית נספר על השוני בין הסכם גירושין עם ילדים לבין הסכם ללא ילדים.
פשוט יותר, קל יותר
על פי רוב, גירושין בין זוג נשוי שלא הביא ילדים
לעולם יהיו קלים יותר, לפחות מבחינת ניסוח הסכם גירושין המקובל על שני הצדדים. עובדה זו, לדברי עו"ד רן רייכמן, נכונה בעיקר עבור זוגות צעירים וכאלו שהקשר ביניהם היה קצר יחסית. במקרים אלו, ישנם פחות נושאים לדיון.
כאשר אין צורך לעגן בהסכם את השמירה על זכויות הילדים ואת הדאגה לאינטרסים שלהם, כל מה שצריך הוא לאזן בין האינטרסים של הבעל לבין אלו של האישה בעיקר בנושאי רכוש משותף וממון.
הדומה והשונה
הן בהסכם גירושין עם ילדים והן בהסכם ללא ילדים, תופס מקום מרכזי ההיבט של חלוקת הרכוש המשותף, אותו מכיר היטב עו"ד רן רייכמן מתוקף תפקידו כעו"ד לדיני משפחה העוסק בסוגיות אלה. בשני המקרים, מורכבות הדיון וההסכם יהיו תולדה של משך תקופת הנישואין, רכיבי הרכוש והרצון להגיע להסכמה מתוך רצון טוב.
נוסף על חלוקת רכוש, בשני המקרים עשוי ההסכם לכלול גם את ההיבט של מזונות. יש לומר שבהקשר של מזונות האישה, הרי שיש נטייה קטנה יותר לפסוק לאישה מזונות. גם כאשר הללו נפסקים, הרי שהם יהיו לרוב נמוכים יחסית (במיוחד כאשר לאישה כושר השתכרות סביר).
לטענת עו"ד רן רייכמן, הסכם כאשר ישנם ילדים ברקע יכלול דיון בשלושה נושאים מרכזיים:
- מזונות הילדים, לרבות זכותם למדור (דיור), לחינוך, לבריאות ולשאר צורכיהם. יש לציין שלאב יש חובה לשלם מזונות ילדיו, בסכום מינימלי, ללא קשר ליכולת השתכרותו.
- משמורת – דיון בשאלה אם ההורה המשמורן יהיה האם, האב או שתהיה זו משמורת משותפת.
- הסדרי ראייה – פירוט המועדים הקבועים לשהייה משותפת של ההורה הלא משמורן (לרוב – האב) עם הילדים. בין היתר מדובר בהסדרי ראייה בימי חול, בסופי שבוע, בחגים ועוד.
