מאת: עו"ד רן רייכמן

ובכן, אותו מיתוס שכיח שגורס כי לאישה כדאי תמיד להגיש את תביעותיה לבית משפט לענייני משפחה, במיוחד בכל הנוגע למזונות, הוא מוטעה מיסודו. מסקירה של תיקי גירושין רבים לא כדאי לאישה לרכז את כל התביעות הקשורות למזונות באותה ערכאה, כלומר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. ישנם מקרים שעדיף יהיה לפצל את תביעת הגירושין לכמה תביעות ולהגישן בערכאות השונות. למשל, את מזונות האישה בבית הדין הרבני ואת מזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לזכור כי ישנה חשיבות רבה לאבחון התיק על ידי עורך דין מומחה לענייני משפחה, במיוחד לאור העובדה כי קיימת הזדמנות אחת בלבד לקבוע איזו תביעה מוגשת ולאן. לבחירת הערכאות בנושאים השונים בתביעת הגירושין יש השלכה מכרעת על התוצאות ולכן יהיה כדאי להסתייע באנשי מקצוע.

הפוסט לנפץ את המיתוס: יחסי האישה ובית הדין הרבני הופיע לראשונה ב-עורך דין רן רייכמן.

פשוט יותר, קל יותר

על פי רוב, גירושין בין זוג נשוי שלא הביא ילדים

לעולם יהיו קלים יותר, לפחות מבחינת ניסוח הסכם גירושין המקובל על שני הצדדים. עובדה זו, לדברי עו"ד רן רייכמן, נכונה בעיקר עבור זוגות צעירים וכאלו שהקשר ביניהם היה קצר יחסית. במקרים אלו, ישנם פחות נושאים לדיון.

כאשר אין צורך לעגן בהסכם את השמירה על זכויות הילדים ואת הדאגה לאינטרסים שלהם, כל מה שצריך הוא לאזן בין האינטרסים של הבעל לבין אלו של האישה בעיקר בנושאי רכוש משותף וממון.

הדומה והשונה

הן בהסכם גירושין עם ילדים והן בהסכם ללא ילדים, תופס מקום מרכזי ההיבט של חלוקת הרכוש המשותף, אותו מכיר היטב עו"ד רן רייכמן מתוקף תפקידו כעו"ד לדיני משפחה העוסק בסוגיות אלה. בשני המקרים, מורכבות הדיון וההסכם יהיו תולדה של משך תקופת הנישואין, רכיבי הרכוש והרצון להגיע להסכמה מתוך רצון טוב.

נוסף על חלוקת רכוש, בשני המקרים עשוי ההסכם לכלול גם את ההיבט של מזונות. יש לומר שבהקשר של מזונות האישה, הרי שיש נטייה קטנה יותר לפסוק לאישה מזונות. גם כאשר הללו נפסקים, הרי שהם יהיו לרוב נמוכים יחסית (במיוחד כאשר לאישה כושר השתכרות סביר).

לטענת עו"ד רן רייכמן, הסכם כאשר ישנם ילדים ברקע יכלול דיון בשלושה נושאים מרכזיים:

• מזונות הילדים, לרבות זכותם למדור (דיור), לחינוך, לבריאות ולשאר צורכיהם. יש לציין שלאב יש חובה לשלם מזונות ילדיו, בסכום מינימלי, ללא קשר ליכולת השתכרותו.
• משמורת – דיון בשאלה אם ההורה המשמורן יהיה האם, האב או שתהיה זו משמורת משותפת.
• הסדרי ראייה – פירוט המועדים הקבועים לשהייה משותפת של ההורה הלא משמורן (לרוב – האב) עם הילדים. בין היתר מדובר בהסדרי ראייה בימי חול, בסופי שבוע, בחגים ועוד.

הפוסט השוני בהסכם גירושין עם ילדים להסכם ללא ילדים הופיע לראשונה ב-עורך דין רן רייכמן.

לדברי עו"ד רן רייכמן, המטרה בהסכם זה היא הגעה לפשרה באופן אחראי ובוגר של שני הצדדים. ההסכם מסדיר את הסוגיות השונות בין השניים ובהן סוגיות רכוש, מזונות, משמורת (אם יש ילדים משותפים) ועוד.

שינוי או ביטול הסכם ממון – עורך דין רן רייכמן

אך מה קורה כאשר נחתם הסכם גירושין ואחד או שני הצדדים מעוניינים לשנותו או לבטלו? ישנן שתי דרכים עיקריות לבצע זאת:

• דרך ראשונה – גם הגבר וגם האישה מסכימים לבצע שינוי בהסכם או לבטלו. במקרה זה, מבצעים תיקון בכתב ומביאים אותו לאישור של בית המשפט. עו"ד רן רייכמן מדגיש – בלי אישור בית המשפט לא יהיה תוקף לשינוי או לביטול של ההסכם!
• דרה שנייה – ביצוע שינוי או ביטול ללא הסכמה של אחד מהצדדים (ביוזמת צד אחד). הצד היוזם את השינוי או הביטול צריך להוכיח שישנה עילה מוצדקת לבטל או לשנות את החוזה, מתוך חוק החוזים. במקרה שבו אין עילה מספקת ואין הסכמה של הצד השני, הדבר לא יהיה אפשרי.

עו"ד רן רייכמן מדגיש כי חריג לנושא זה הוא עניין מזונות ילדים. גם אם שני הצדדים הסכימו בעבר במסגרת הסכם הגירושין בסוגיה זו, אחד הצדדים תמיד יוכל לעתור לערכאות משפטיות ולבקש לדון בעניין. הקטינים לא כבולים בהסכם בין שני ההורים, גם אם ההורים דאגו לאשרו בבית המשפט. יש צורך לערוך דיון בנושא הקטינים, לבחון את הצרכים שלהם ולפסוק מזונות. כל עוד לא התקיים דיון זה, יוכלו הקטינים להגיש תביעה למזונות שלהם באופן עצמאי, וזאת מבלי להוכיח שינויים מהותיים במצבם.

פעם, היה נהוג שאבות לילדים מוסיפים להסכם הגירושין סעיף פיצוי, שהיה מבטיח למעשה שהקטינים לא יגישו תביעה נגדם. מדובר היה בפיצוי של האם לאב במקרה של תביעה, מה שהרתיע את הקטינים מלהגיש תביעה. סעיף זה, מסביר רן רייכמן, בוטל ואינו נכלל בהסכמי גירושין לאחר קביעת בית המשפט העליון מאמצע שנות ה-90.

הפוסט הסכם גירושין – מתי אפשר לשנות אותו או לבטלו? הופיע לראשונה ב-עורך דין רן רייכמן.